הבן שלי יהיה בן שנתיים

מחר יהיה יום הולדת של בן הצעיר שלי, וקשה לי להאמין שהוא היה איתנו כל הזמן הזה.  אני קצת נוסטלגי לזמן בבית חולים ברגע שהוא נולד, ואיך שאני הסתכלתי וחלמתי עליו. לפמים אני מדמה שהוא ירצה לחזור למקום של לידה, ולראות אוקלהומה – ואפילו האמא הלידה שלו.  זה לא מפחיד אותי, אבל אין לי מוסג איך שהוא יגיב לידע שהוא מאומץ.  אני סתם סקרני, לא מלא פחד.  אני מאחל לו אושר ומלאה בעשייה, וכל אהבתי.  הבן שלי יהיה בן שנתיים, וכל בסדר בעולמנו

להתחיל שוב

הסטודנתים מגיעים היום, לפחות הסטודנתים הראשונים, ואני לא מרגיש מוכן להתמודד עמהם.  זה יקח זמן רב להתאקלם לעבודה ומסרד שלי אחרי השבתון הנפלא שהיה לי.  אני צריך לטפל פרה פרה, ולפרות לפרטים, אבל הנטייה שלי היא לעסוק עם הכל בבת אחת. לאט לאט, אני אומר לעצמי – אבל קשה לי לקבל את העצה

מעבר לכך,בבוקר שמעתי מילה שאני חייב לזכור.  המילה היא ’הפצה’ – אני יודע שהיא לא רועד את האדמה, אבל אני עדיין אוהב את זה.  אני זוכר מהשיעורים בעברית את המילה ’מפיץ’, ואני רוצה להתחיל להשתמש במילה ‘הפצה’, כמו: החברה מנסה להגביל את הפצת התוצרותיהם

ניסוי

רציתי לדעת אם אני יכול לכתוב בעברית בבלוג שלי.  נראה איך זה קורה, וכמה קל לכתוב ולתקן בעברית

עד כן

קן